החלטה בתיק בש"א 1015/03

1.         בפני בקשת תובעת לצרף כנתבעת נוספת לשלושת הנתבעים חברת ביטוח זרה שנציגה בישראל הוא הנתבע השלישי.

2.         להבנת הבקשה, עמדות הצדדים לגביה והחלטתי בה, להלן עיקרי כתב התביעה עד כמה שהם רלוונטיים להכרעה בבקשה:

א.         התובעת שעוסקת ביבוא ושיווק של טרקטורים,  התקשרה בהסכמי ביטוח עם הנתבעת ""שירביט"" (נתבעת 1) באמצעות סוכנות הביטוח "מיניביט" (נתבעת 2) וסוכן הביטוח  "פז" (נתבעת 3).

ב.         התובעת טוענת כי בלילה שבין 20-21/10/02 פרצו אלמונים לבית העסק שלה תוך גרימת נזקים כבדים למבנה ולציוד שבו וגנבו מתוכו ציוד ומלאי רב, כל זאת ע"י פריצת הקירות החיצוניים של המבנה.

ג.          מיד לאחר הפריצה פנתה התובעת ל"שירביט" באמצעות "מיניביט" והודיעה על מקרה הביטוח.

            בהתאם לדרישת "שירביט" "מיניביט" ו"פז", ערכה התובעת רשימת חוסרים והעבירה את כל התעוד הרלוונטי לנתבעות. לפי תעוד זה סך כל הנזק עלה על 4 מיליון ש"ח.

ד.         לטענת התובעת "שירביט" מעכבת את תשלום תגמולי הביטוח בחוסר תום לב והסעד המבוקש נגדה הוא, לחייבה לשלם את תגמולי הביטוח.

ה.         הטענה נגד "מיניביט" ו"פז" היא שהם נהגו ברשלנות ועשו מעשים שסוכן ביטוח סביר לא היה עושה אותם ובין היתר לא פעלו לבטח את התובעת בביטוחים הנדרשים ובכך יצרו מצג שווא בפני התובעת כי הביטוחים בהם בוטחה יתנו לה מענה בכל מקרה ביטוחי.

            כמו כן לא פעלו לחידוש  פוליסת הביטוח בהתאם לדרישת התובעת והנחיותיה.

            לכן נתבעו גם "מיניביט" ו"פז" ביחד עם "שירביט" לתשלום סך העולה על 4 מיליון ש"ח.

3.         התביעה הוגשה ביום 15/7/2003, וביום 16/1/2005 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו והיא מנומקת כך:

מעדות שנתן "פז" בת.א. 31955/04, בבית משפט השלום בתל-אביב ביום 23.12.04, בתביעה אחרת של התובעת נגד "שירביט" עולה, כי "פז" עשה לגבי חלק מהביטוחים של התובעת ביטוח משנה בחברה הגרמנית שצירופה כנתבעת מתבקש. עוד עולה מדברי "פז" בעדות זו שהוא היה לא רק החתם בפוליסה לביטוח בית העסק של התובעת, אלא הוא היה גם הנציג של החברה הגרמנית.

"פז" אומר בעדות זו לטענת המבקשת כי למעשה "שירביט" היא מבטחת פורמאלית בלבד והחברה הגרמנית היא המבטחת האמיתית.

4.         המבקשת צירפה לבקשה את פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום בתל-אביב ובו כלולים הדברים הנ"ל של "פז".

5.         ביקשתי וקיבלתי תשובת הנתבעות לבקשה וכן את תגובת התובעת לתשובה זו. לא מצאתי ממש בחלק מנימוקי ההתנגדות של המשיבות, אך יש ממש בחלק אחר מהנימוקים.

6.         נימוק בהתנגדות הראשון הוא שלא צורף תצהיר.

אין ממש בנימוק זה, שכן אין צורך בתצהיר כאשר הדברים עולים מפרוטוקול הדיון בביהמ"ש.

7.         הנימוק השני הוא שלא צורפה בקשה להיתר המצאה לחברה הזרה.

            בענין זה טוענות המשיבות כי מדברי מר פז לא עולה שהוא משמש נציג החברה הזרה כיום ולכן לא ניתן לעשות שימוש בתקנה 482 הדנה בהמצאה למורשה בהנהלת עסקים.